מכתבי תודה

< < < לחצו כאן ושתפו עמוד זה

זהו רק אחד מתוך הרבה מכתבי תודה רבים שאני מקבל,תיהנו…

21 אפריל,2013

לכבוד
רביב מילר

הרשה לנו להוסיף את התרשמותנו מביקורנו האחרון בתאילנד , אשר נערך בעזרתך ובהדרכתך, וכמו כל אחד מהטיולים שעשינו דרכך – הוא היה קסום ומיוחד במינו, עם קורטוב של חן אישי וראיה מיוחדת אותה אתה מעניק לטיולים שאתה מארגן עבורנו.מכתבי תודה על טוילי פילים

טיולים בתאילנד עבורי הם טיולי חמשת החושים.  אין עוד מקום בעולם שבו אתה מגיע לעולם קסום ובו כל חמשת חושיך משתתפים בביקור המיוחד הזה.

עם נחיתתך בתאילנד אופף אותך ריח קסום של קטורת ופרחים.  ריח שאינו דומה לשום מקום אחר.
ריח שכאילו מדבר אליך, ונוטל אותך למקומות קסומים, ודי לעמוד לשניה ולהריח , וכבר אתה חש שאתה נמצא בעולם אחר.
לערי תאילנד צליל מיוחד.  דינדון פעמונים , מוזיקה שקטה, דיבור מתנגן המופנה ישירות אליך, ויוצא מן הלב ומיד גם נכנס אל הלב, כאילו בשפה שלמרות שאינה מובנת לך – ברור לך שאתה מוזמן ורצוי וכך אתה מתקבל במדינה מיוחדת זו.

האסתטיקה של תאילנד היא מופלאה.  בצד ערים מודרניות יפהפיות, עם פלאי הטכנולוגיה , גורדי שחקים עוצרי נשימה, קניונים מעוצבים בצבעים הייחודיים ביותר, וכל זאת באריזה מערבית יפהפייה עם קורטוב של מזרח, המאפיין את כל שלטי הפרסום.  אתה חוגג בים של צבע, בים של מראות שאינם מצויים במקומות אחרים, שילוב ארכיטקטוני של מקדשים מופלאים , מעוטרים ומעוצבים בזהב ברונזה וציורי קיר מדהימים, הרים שחלקם שיחק בהם הטבע וחרט במכחולו את מדרונות ומשעולי ההרים מחד, ולצידם מקדשי ענק הנבנים על הרכסים ומספרים את סיפורם – כל מקדש עםמכתבי תודה לטיול בצפון תאילנד סיפורו האישי ומראות אלה הם מראות שקשה לתאר אותם במילים.

חוש הטעם הוא החוש הרביעי שאותו אתה נוטל איתך לתאילנד.  קורטוב של דבש עם קורטוב של חריפות נמצאים כמעט בכל צורת מזון ושתייה שאתה מקבל.  
אנחנו שומרים על כשרות ולכן תאילנד לא יכולה להציע לנו את מגוון יכולותיה, אך ממה שאפשר ומותר היה לנו – אי אפשר היה שלא להתפעל מהמגוון העצום הרחב והגדול של מאכלים וטעמים הנפרשים על פני היסטוריה של שנים רבות.
תאילנד מעולם לא היתה ארץ רעבה.  הם למדו ליהנות מכל דבר שהעניק הטבע, מאכילת פרחים ופירות , דשאים וצמחים, פטריות ונבטים, וכל זאת בדרכים ובצורות שונות ומשונות המאפשרות לכל אחד ואחד למצוא את הראוי והמתאים לו.
לא נכביר בנושא הטעם שכן יש שיוכלו להכביר יותר מאיתנו בתחום זה, רק נאמר שגם תחום זה לא מקופח בתאילנד היפה.

החוש האחרון הוא חוש המישוש.  המגע הנפלא שלך בארץ המיוחדת הזאת , בלחיצת יד , ברפרוף, בשירות הנינוח בסבר הפנים היפות, בהושטת הזרוע התומכת ובהגשת יד וכתף שחלקם חברית וחלקם מסייעת , ומעניקה לך גם ברכה חמה של ברוך הבא וגם מעניקה לך את התחושה עד כמה רצוי ונעים בחברתך בבואך לארץ הזאת.  
לכן, אני קורא לטיול בתאילנד "טיול חמשת החושים", ובטיול הזה יש תמיד נקודות מיוחדות שכדאי וחשוב להדגישן.                                           

אחד הטיולים שהשאיר עלינו רושם הינו "ספארי מערות". טיול שבוצע בהשראתך, בתכנונך ומיומנויותיך המיוחדות, ופתח בפנינו עולם חדש, את עולם המערות .  עולם המערות הוא עולם קסום, ומצוי ברחבי העולם במקומות שונים ומשונים.  לכל מערה ולכל אתר ייחוד משלו.  את ספארי המערות שאנחנו עשינו לא רחוק מהעיר פאי – נסענו כברת דרך ארוכה והגענו לגן קסום ובראשיתי.  עמק משתרע עם עצי קאוצ'וק גדולים, שמחלק מהם מפיקים גומי, והדרך בינות לעצים מתפתלת.  בשלב מסוים מצטרפת לקבוצתך אישה שהחיים חרטו בפניה את השנים הרבות שהיא מקדישה לסיורים אלה, ולבושה בתלבושת מסורתית, פניה חתומות , חסרות הבעה כלשהיא, והיא הולכת עם פנס גז גדול אותו היא נושאת בידה כבוי, לאורך הדרך בה היא מובילה את הקבוצה מאחוריה.  בשלב מסוים היא כורעת ברך , מפמפמת את הפנס ומדליקה אותו, ואז פורצת להבה לבנה המאירה את סביבותיה של מחזיקת הפנס, ואנו ממשיכים בדרך עד הגיענו למבוא שבפתח המערה.

מדוע אנו קוראים למערה זו "ספארי מערות"?  כל הכניסה היא מיוחדת במינה:  מקדמים את פניך קבוצת ילידים ,מדריכה בוחרת רפסודה עשוייה קנה-סוף שרוחבה חצי מטר, היא יושבת בראש הרפסודה ומאחוריה עולה אחד מבני הכפר הנושא מוט ארוך , ואט אט אתה זורם אל תוך מערה מכתבי תודה - ספארי מערותאפלולית וקסומה.  חושך במערה, ורק מלפניך ומאחוריך אתה רואה דמויות רכונות על רפסודות , כשבראשן עומדת זקנה עם פנס מושט לאוויר, המפלסות את דרכן בנחל תת קרקעי הלוקח אותך למעבה האדמה.  עוד בטרם החל הסיור מצטייד כל אחד ואחד ממשתתפי הספארי באוכל לדגים ולאט לאט עם התקדמות הסירה הוא מפזר גרגרים במים השקטים, המתעוררים לחיים עם מאות בעלי חיים החיים במים, והמתנפלים על המזון ונאבקים זה בזה כדי לזכות במתת שפוזרה להם ברוחב יד.
המראה של קבוצות אנשים השטים בסירה מול סלעי ענק סלגטיטים וסטלגמיטים המשתרעים מתקרת המערה הגבוהה או עולים מקרקעיתה – הם מראות מהפנטים.  בשלב מסויים אתה עוצר בשולי הדרך , הולך מאחורי מורת-הדרך, על גבי הסלעים אל תוך מעבה האדמה, בתלוליות המעבירות אותך לגבהים שונים החושפים בפניך מראות קדומים של סלעי בראשית , ומעניקות לך אפשרות לחוות חיים במעבה האדמה כפי שחיו לפני מאות ואלפי שנים תושבי המקום.

לאחר סיור בחלק הראשון , אתה ממשיך עם אותה רפסודה באותם מים ומתפתל בנהר הפנימי, ועוצר בחלק אחר בו אתה מטפס  גבהים שאין דומה להם, שם גם נחשפות בפניך מראות ייחודיים מזויות אחרות ושוב לראות את המים המהבהבים עם פנסי הסירות מחד, ואת משק קני-הסוף המחליקים על פני המים מאידך, עם פכפוכי הדגים הנשמעים ברקע, מעניק תחושה של עולם אחר יפה וקסום.

המסלול השלישי שאתה נע בו לכוון הפתח בצידו השני של ההר , פתח כמו פצע בלב ההר אשר דרכו אתה רואה את אלפי הציפורים הבאות ונכנסות אל תוככי המערה, חלקן חוברות ללהקות שלהן, וחלקן נעות בין קבוצות העטלפים הגדולות שמצאו להן מסתור בתקרת המנהרות , והם משתלשלים מתקרה זו באשכולות אשכולות של דמויות רבות הוד ומסתורין.
בחלק היבשתי של אגף זה אתה נחשף לציורי קיר בני אלפי שנים אשר מוכיחים כי המקום הווה למשכן לבני אדם כבר משחר התרבות האנושית , ומוזר ללכת באותן פסיעות ובאותם מסלולים בהם הלכו בני אדם , בני תרבות אחרת מתקופה אחרת, אשר ראו במקום זה את ביתם, מקדשם , ומערות הקבורה כאילו עמד הזמן מלכת, ומחבר את אלפי השנים של אז והיום.

זהו ביקור קסום יחיד במינו , מהנה ומעורר מחשבות, ובקיצור – זהו סיפור מיוחד של טיול שתמיד נדמה לך שהגעת לשיא, ותמיד אתה יודע שאחריו יהיו עוד, וכולם טובים יותר ושווים יותר, ואנחנו כבר מתגעגעים לביקורנו הבא.

בברכה,
דוד וגלדיס אלטמן

Comments are closed.